יום ד', ד’ בכסלו תשע”ח
דבר המנהל פרוייקטים מיוחדים רישום לתשע"ט מרחבים כיתתיים חדר מורים יצירת קשר English
 
 
תוכנית לטיפוח ילדים מחוננים מהווה כלי חינוכי מרכזי לחיזוק המשאב האנושי העצום הטמון בנפשם של ילדים מחוננים. התוכנית מיועדת לילדי שכבות ח-ט בחטיבה הצעירה.

רציונאל תוכנית לטיפוח ילדים מחוננים מהווה כלי חינוכי מרכזי לחיזוק המשאב האנושי העצום הטמון בנפשם של ילדים מחוננים. התוכנית מיועדת לילדי שכבות ח-ט בחטיבה הצעירה. ידוע שמדינת ישראל משקיעה פי 10000 על ילדים בעלי צרכים מיוחדים מהחינוך המיוחד ( אוניברסיטת חיפה- כנס בנושא ילדים מחוננים , אביב 2009 ) . אחרי תהליך של שנים רבות בו הוזנחו ילדי החינוך המיוחד , מדינת ישראל התעשתה והחליטה להפנות תקציבים ושעות לילדים עם קשיים . מבורך ! לעומת זאת, אין כמעט משאבים ויעוץ עבור ילדים מחוננים , אף על פי שבהגדרתם המחוננים שייכים לחינוך המיוחד. בשעורים הילדים ( בין 8-14 ילדים מכיתות חי'-ט' ) ישבו בחדר מיעוד להם - החדר של אריה ז"ל. הטעות הרווחת בצוותים חינוכיים הינה שחברי צוות ההוראה רואים בילד המחונן את "הילד החזק". במסגרת התוכנית אנחנו ננסה להעצים את ה"ילד החזק" אך לא נתכחש ל"ילד החלש". במצבים רבים הילד המחונן הוא "החלש". הקבוצה תנסה לעזור . בפעם הראשונה תהיה בבית ספר הסתכלות הוליסטית אל קבוצת המחוננים כאל הילד עם "צרכים מיוחדים". החולשות : - לרוב, הילד המחונן לא שם לב שהוא מתנהג שונה, לפעמים לא נורמטיבי. - לרוב, ילדים מחוננים מתפרצים "ללא סיבה" אך הסיבה טמונה ב"שמירה בבטן" של מצבים אנושים מורכבים. - לילדים מחוננים רבים יש בעיות התנהגותיות כתוצאה ממנגנון הגנה. - ילד מחונן מרגיש שונה ומפתח פחד, בעיות תדמית וחוסר ביטחון אישי. - לשאלתי ילד מחונן : "איך אתה מרגיש בחברה מסוימת?" הוא ענה לי "כמו ילד חדש ביומו הראשון באותה חברה". - ילדים מחוננים חושבים שילדים אחרים מסתכלים אליהם כאל "ילדים מוזרים", |" חננות ". - בנוסף, חלק מהילדים המחוננים לא קוראים קודים חברתים. התוכנית תעזור להם לפתח כלים לקריאת מצבים. - הילדים המחוננים הם ילדים ביקורטים במיוחד. קשה להם להסתגל למצבים חדשים. יצירת סביבה תומכת תיצור הרגשה ש"טוב להם". בקבוצת השווים ירגישו המחוננים בטוחים יותר ופחות צינים. מטרת התוכנית מטרת התוכנית הינה הוליסטית ומתמקדת במספר ערוצים : הערוץ החברתי, הערוץ האישי- מימוש עצמי, הערוץ הדידקטי-לימודי, הערוץ הרוחני, הערוץ ההתנדבותי. 1. הערוץ החברתי : משפחת המחוננים יושבת במעגל כל שבוע התוכנית תאפשר לילדים המוחננים לחזק את הטוב הטמון בהם, כמו כן, לחזק את הנקודות החלשות שאיתן מתמודדים בשלב הזה לבד. בנוסף התוכנית תאפשר להפחית את המשקעים שלהם לאורך השנים במסגרת הרגילה. הקבוצה תהיה מגובשת ותאפשר לילדים להרגיש הרמוניה , פשטות, תחושה של "האני האמיתי". 2. הערוץ הדידקטי-לימודי : שיחה אישית עם כל ילד כל אחד ואחת מהילדים יבחר פרויקט אישי ויתבקש להתמיד בו. אם ילד יתקשה להתמיד, הקבוצה תעודד ותעזור. מטרת התוכנית הינה לפתח יכולות ומיומנויות של ארגון והרגלי עבודה טובים. לרוב, ילדים מחוננים לא יודעים איך ללמוד. הם יודעים שגם אם לא ילמדו יקבלו ציונים טובים במהלך היסודי והחטיבה. מורים לא דורשים מיהם יותר ממה שהם עושים והם עושים את המינימום על מנת למנוע "בולטות". ילד מחונן לא רוצה להיות בולט היות וסוג זה של "בולטות" לא "מקובלת". לרוב , ילדים מחוננים לא יודעים לעשות שימוש ביומנים ופנקסי עבודה, לא יודעים להתארגן, מפתחים עצלנות על מנת להוריד לעצמם את המוטיבציה הלימודית. היות והם לא נדרשים לעבוד יותר מחמש דקות על מנת לבצע משימות שגרתיות הם מפתחים עצלנות. בהמשך לנאמר כאן, ילד מחונן לא מפתח יכולת ריכוז אלא יכולת סיבולת בתוך חברה לימודית שבינו לבינה פער גדול. הילד המחונן חושב שכל ירידה במוטיבציה הלימודית תוביל אותו לבניית גשר בינו לחברה הרגילה. למעשה, גשר זה הינו "צר מאוד" היות והילד המחונן בולט בכל מקרה ועוד ללא מאמץ מכובד. הפעילות השבועית סביב נושא מיומנויות והרגלי עבודה מתאימים תגרום לילדים מחוננים להתאמץ מכיוון שלמעשה רק עמל רב יוצר בחברת הילדים אמפטיה ואמינות. בנוסף, המאמץ הינו חשוב עבור הילד המחונן עצמו. התחושה שהם יכולים ללמוד כל דבר בחמש דקות יוצרת תחושת "התנשאות" , שחצנות בשפת הילדים, ושטחיות רבה. הילד המחונן ילמד את ערך המאמץ ויאמץ ערך זה לעצמו על מנת לבצע עבודה לימודית מעמיקה ויסודית. 3. הערוץ האישי- מימוש עצמי הילדים המחוננים מהווים מאשב אנושי אדיר. ילד מחונן מסוגל לבצע את המשימות הקשות ביותר. המדריכים של התוכנית יעבירו לילד המחונן את התחושה שהם סומכים עליו. במסגרות שונות מופעל על הילד המוחנן לחץ לצורך תחרותיות. חשוב לציין שלרוב ילד מחונן לא זקוק ללחץ אלא זקוק לפידבק חיובי כמו ילד קטן. שאלת ההתפתחות הרגשית תעלה בתוכנית. ילד מחונן זקוק לחיזוקים רבים מהרגיל, לפרגון יוצא דופן. הוא חייב להרגיש מוערך ואהוב במידה שילד בגיל הגן חייב לחוש. בו-זמנית עם הפרגון המיוחד תגבר המוטיבציה של הילד המחונן לממש את עצמו בחברה שמעריכה את תרומתו. ללא צורך בציניות כהגנה אישית , הילד המחונן יפרח. 4. הערוץ הרוחני הילד המחונן רואה את עצמו כאדם בודד. חשיבות האמרה "אתה לא לבד" עולה על חשיבות הלמידה הסקולסטית. ילד שמאמין ש"אלוהים איתו" יהיה מסוגל לעשות דברים לא על מנת לרצות את חברת הילדים אלא על מנת לממש את יעודו בעולם. "לשם מה אני מבורך כך? האם המחוננות הינה ברכה או קללה ?" "לשם מה אני יכול לעשות דברים שאחרים לא יכולים ?" מדוע אני ? יש צורך בבניית הבנה רוחנית על יעודו של האדם בעולם ועל משמעות החיים. 5.הערוץ ההתנדבותי חשוב למצוא לקבוצה מקום להתנדבות, בתוך בית הספר או מחוצה לו. הילד המחונן חייב "לצאת מעצמו" ולהבין שתרומתו לחברה עצומה . על מנת להגיע לנקודה בה הילד המחונן יתעניין בחברה הזקוקה לעזרתו יש צורך בטיפוח אמפטיה אמיתית . קבוצת המחננים תתנדב יחד במועדון קשישים ליאו הופמן, בבית תמחוי, בגינון ועוד. בתמונה ילד מחונן מתנדב בהכנת סנדוויצ'ים ברעות הדרך הילדים המחוננים ירגישו מגובשים . החום , השמחה, האהבה, ההבנה תיצור תחושת משפחה. התוכנית שלנו מציעה בניית קבוצת שווים בתוך בית הספר, במסגרת שעתיים שבועיות ופעילויות שונות : טיולים, התנדבויות, צפייה בסרט טוב, ארוחות בוקר, שיחות אישיות עם הילדים ועם ההורים שלהם, פרויקט אישי שנתי בליווי איש חינוך מהבחירים ביותר, אח בוגר מחונן מהחטיבה העליונה. במסגרת קבוצת השווים - הקאמרטה המחוננת - הילדים ירגישו שייכות וביטחון עצמי. בדומה למוסיקה קאמרית, הילדים ילמדו להשמיע את עצמם ולהקשיב אחד לשני ללא צורך בהגנות. בכל מפגש כל ילד יאמר דבר אחד טוב ודבר אחד רע שחווה במהלך השבוע. השיח הפתוח יהפוך את הילדים לחברים טובים . בשעורים הילדים ישבו במעגל, מומלץ, בחדר שלהם. החדר יהיה מעוצב לטעמם, על פי כישוריהם הגבוהים. יהו בו פינות של מדע, אומנות, היסטוריה, אסטרונומיה ,מתמטיקה, חידות, פינות שיהפכו אותו ל"חדר רב- נושאים" , כתרומה של הקבוצה לבית הספר. ידוע שילד מחונן יכול לדבר שעה שלמה אך מתקשה להקשיב לאחרים. לרוב, ילדים מחוננים מדאכים את הצורך של "דיבור" על מנת לא להשטלת על הכיתה. לרוב, ילדים מחוננים מרגישים בודדים, גם אם במבט שטחי משתלבים בחברה. באמצעות השעורים, הפעילויות והשיחות השונות ניצור "שבירת השגרה" כלי חשוב ומרכזי בחיי היומיום של הילד המחונן.